דלקת אוזן חיצונית בחיות מחמד

כלב מנער אוזניים

דלקות אוזניים נפוצות מאוד בחיות מחמד כגון כלבים, חתולים, חמוסים וארנבונים. הן יכולות להתבטא בשלב ראשון בדלקת קלה עם ניעור אוזניים קל אך ללא טיפול מתאים המצב עלול להחמיר עד לרמה של פגיעות עצביות בלתי הפיכות במערכת שווי המשקל ובתפקוד העיניים ודלקת קשה של עצמות הגולגולת במקרים הכרוניים הקיצוניים.

סימני דלקת אוזניים

בעל חיים הסובל מדלקת אוזניים יכול להראות סימנים של ניעור אוזניים גרד וכאב באוזן, אפרכסת האוזן אדומה, הפרשה בצבעים משתנים מתוך תעלת האוזן (באופן נורמלי לא אמורה להיות כלל הפרשה מתעלת האוזן) וריח רע מתעלת האוזן. לעתים בעל החיים מחזיק את ראשו על הצד ומיילל מכאבים.

במצבים קשים בהם נגרם נזק לאוזן הפנימית ולעצבים באזור האוזן ייתכן חוסר שווי משקל, הפרעות במצמוץ, דלקת עיניים וחוסר יכולת ללכת.

גורמי דלקת האוזניים

ישנם גורמים ראשוניים מרובים לדלקות אוזניים, בין היתר: טפילים חיצוניים (נפוץ בחתולים, חמוסים וארנבונים), גופים זרים שחודרים לתעלת האוזן ולא יוצאים ממנה (מלעני שיבולת נפוצים בכלבים), אלרגיות שונות, פוליפים דלקתיים, גידולים בתעלת האוזן, מחלות עור שונות ועוד.

הגורמים הראשוניים האלה מאפשרים התרבות של חיידקים ו/או שמרים בתעלת האוזן.

גורמים אנטומיים שמסייעים להתפתחות דלקות אוזניים הינם תעלת אוזן צרה מהנורמלי, אפרכסות אוזניים שמוטות בגזעי כלבים מסויימים, שערות הגדלות בתוך תעלת האוזן. יש לציין שבניגוד לבני אדם, בהם יש תעלת אוזן אופקית בלבד, לבעלי חיים יש גם רכיב אנכי של תעלת אוזן, דבר המקשה מאוד על ניקוז טבעי של ההפרשות מתוכה ושמירה על אפרכסת נקיה.

אבחון דלקות האוזניים

האבחון הראשוני של עצם קיום דלקת אוזניים הוא קל – על סמך סימנים הקליניים ובבדיקה אוטוסקופית (הסתכלות ישירה לתוך תעלת האוזן). לאחר שאובחן שבעל החיים כסובל מדלקת אוזניים יש לאבחן מספר דברים נוספים:

1. מה הוא מחולל המחלה הישיר- האם מעורב בתהליך טפיל, חיידק או שמר. האבחון נעשה בעזרת בדיקות מיקרוסקופיות ובקטריולוגיות להפרשות מהאוזן.

2. מה הוא הגורם הראשוני לדלקת האוזן – בדיקה כללית של בעל החיים למציאת סימני מחלה נוספים, הסתכלות עמוקה לתוך תעלת האוזן - לעתים תוך הרדמת בעל החיים וניקוי האוזניים וחיפוש גורמי אלרגיה בשיטות שונות.

3. מה הנזק שנגרם מדלקת האוזניים. דלקות אוזניים כרוניות מלוות פעמים רבות בקרע בעור התוף שיכול להתבטא בפגיעה בשמיעה, נזק לאוזן הפנימית עם הפרעה בשווי משקל, דלקות החודרות לעצמות הגולגולת ופגיעה בעצבים שונים העוברים ליד האוזן. ניעור אוזניים עלול לגרום לפגיעה בכלי דם באפרכסת האוזן תוך יצירת מוקד דמם באפרכסת (אוטוהמטומה). לעתים יש צורך באמצעי הדמיה כגון צילומי רנטגן ובדיקות CT להערכת נזק עמוק.

טיפול בדלקת אוזניים

הטיפול בדלקת האוזניים נחלק לשלושה חלקים: טיפול בגורם הראשוני, טיפול במחולל הדלקת וטיפול בגורמים האנטומיים המסייעים להיווצרות הדלקת. בנוסף יש לעתים צורך לטפל בסיבוכי דלקת האוזניים.

1. טיפול בגורם הראשוני. הטיפול תלוי בגורם – למשל הוצאת גוף זר מתוך תעלת האוזן או הורדת גידול כאשר הוא מזוהה יש לטפל בו בצורה ישירה – אם על ידי טיפולים ספציפיים נגד טפילים חיצוניים, הוצאת גוף זר, טיפול ספציפי כנגד גורם האלרגיה.

2. טיפול במחולל המחלה – אם בצורת טיפול מקומי (טיפות אוזניים מסוגים שונים) או טיפול סיסטמי (תרופות לפה).

3. טיפול בגורמים המסייעים: למשל תלישת פרווה מתוך תעלות האוזן. ישנם מצבים הדורשים טיפול כירורגי – בעיקר במצבים של תעלות אוזן צרות מהנורמלי.

4. טיפול בסיבוכי דלקת: טיפול במצבי הצטברות דם באפרכסת האוזן, טיפול בבעיות של עצבוב העין. לעתים יש צורך בצוארון כדי למנוע פציעה עצמית עקב גרד של אפרכסות האוזן. גם כאן לעתים יש צורך בטיפול כירורגי, לעתים ראדיקלי, בעיקר במצבים כרוניים עם נזק קשה לעצמות הגולגולת. נזקים לעור התוף עלולים להיות בלתי הפיכים.

מניעת דלקות אוזניים

יש מספר פעולות שניתן לבצע כדי למנוע דלקות אוזניים בבעלי חיים.

1. למנוע מכלבים לרוץ באזורי שדות צמחיה עבותה בעיקר בקיץ כאשר יש מלעני שיבולת רבים.

2. בכלבים מועדים לדלקות יש צורך לעתים לנקות את האוזניים בנוזל מיוחד כל מספר ימים.

3. להקפיד על טיפול אנטי אלרגי בבעלי חיים רגישים.

4. להקפיד על טיפול נגד טפילים חיצוניים במיוחד בחתולים שיוצאים החוצה.

5. אין להכניס מקלות לניקוי אוזניים לתוך תעלת האוזן!

6. לשים לב לסימנים של דלקת באוזן ולפנות לעזרה וטרינרית כאשר מזוהה סימן כזה.

לסיכום, דלקות אוזניים עלולות להסתבך למצבים קליניים קשים ביותר ויש צורך באבחון מדויק ומהיר כדי לטפל בהן בהצלחה. בכל מצב של סימני דלקת אוזן כגון ניעור אוזניים והפרשות מהאוזן יש לפנות לבדיקה וטרינרית.